Peoplehood in Rabbinic Texts

Below is a sampling of texts taken from rabbinic sources.  Each text has a few discussion questions following it.  We suggest you use these with teens or adults if you are doing a text study on the theme of Jewish peoplehood, or even Jewish identity.  These texts help us look at this notion of what it means to be part of the Jewish people through a different lens.  If you find other texts from this time period that relate to Peoplehood please submit a comment so that we may add it to our list of educational resources.

Tosefta, Berakhot 3:14-3:15   תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג הלכה טוטז

. העומדים בחוצה לארץ מכוונין את לבם כנגד ארץ ישראל שנ’ ויתפללו דרך ארצם העומדים בארץ ישראל מכוונין את לבם כנגד ירושלם ומתפללין שנ’ ויתפללו אל העיר הזאת

העומדים בירושלם מכוונין את לבם כנגד בית המקדש שנ’ והתפללו אל הבית הזה העומדים במקדש מכוונין את לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללין שנ’ ויתפללו אל המקום הזה נמצאו עומדין בצפון פניהם לדרום בדרום פניהם לצפון במזרח פניהם למערב במערב פניהם למזרח נמצאו כל ישראל מתפללין למקום אחד

Those who are outside the land [Israel] turn their hearts toward the Land of Israel, as it is written: “And they will pray toward their land” [II Chr. 6:38]. Those standing [in the Land of Israel] direct their hearts toward Jerusalem and pray, as it is written: “And they shall pray toward this city” [II Chr. 6:38]. Those standing in Jerusalem shall direct their hearts toward the Temple, as it is written: “And they shall pray toward this House” [II Chr. 6:32]. Those standing in the Temple should direct their hearts toward the Holy of Holies and pray, as it is written: “And they shall pray toward this place” [I Kgs. 8:30]. Thus, those who stand in the north will face south, those in the south will face north, those in the east will face west, and those in the west will face east. Thus all Israel will be praying to the same place.

Discussion Questions:

1. Why is it important for the entire Jewish community to face the same direction when praying?
2. What else could the Biblical quotes have meant?
3. What is special about praying toward one specific place that is on the earth (as opposed to towards the heavens)?

Mishnah, Pirke Avot 1:14 משנה, פרקי אבות א:יד

הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי

If I am not for myself, who will be for me? But if I am only for myself, what am I? And if not now, when?

Discussion Questions:

1. What is more important – being for yourself or being for the community?
2. How do you balance this tension that exists in our daily lives – being for ourselves and being for others at the expense of others?
3. How does the third question relate to the first two?
4. What does this phrase mean when we look through a lens of social justice – doing for ourselves vs. doing for others?  Who are the others?

Talmud Bavli, Shavuot 39 תלמוד בבלי, שבועות לט

כל עבירות שבתורה מכל העולם לא? והכתיב (ויקרא כ”ו) וכשלו איש באחיו – איש בעון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה

For all of the transgressions that are in the Torah, is not the whole world punished? It is written, “And they shall stumble one upon another” (Leviticus 26) because of the failing of the other, this teaches that all Israel are responsible for one another.

Discussion Questions:

1. Who is considered part of the “whole world”?
2. What does it mean to be responsible for one another?
3. What social justice themes are found in this text?
4. Why only Israel? What about everyone else in the world?

Talmud Bavli, Ta’anit 11a

תנא: חסוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון. תנו רבנן: בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן, באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם, ומניחין לו ידיהן על ראשו, ואומרים: פלוני זה שפירש מן הצבור ־ אל יראה בנחמת צבור

Our Rabbis have taught that when Israel is sunk in sorrow, and a Jew stands apart from them, the two ministering angels that accompany every one of us come and place their hands on that person’s head and say: “You have separated yourself from the community; you will not see the consolation of the community.”

Translation by: Chaim Stern. Gates of Freedom: A Passover Haggadah (Chappaqua, NY: Rossel Books, 1982), 17.

Discussion Questions:

1. Why would a Jew separate him or herself from the community of Israel when times are tough?
2. Why if one of us separates him or herself from the community of Israel during a difficult time is he or she not worthy to see its repair?
3. What social justice themes are found in this text?
4. Why only separating yourself from Jews? What about everyone else in the world?

תנא: חסוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון. תנו רבנן: בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן, באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם, ומניחין לו ידיהן על ראשו, ואומרים: פלוני זה שפירש מן הצבור ־ אל יראה בנחמת צבור. תניא אידך: בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם: אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך, נפשי, ואם עושה כן ־ עליו הכתוב אומר: (ישעיהו כ״ב) והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות, מה כתיב בתריה ־ ונגלה באזני ה׳ צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון. עד כאן מידת בינונים, אבל במדת רשעים מה כתיב ־ (ישעיהו נו) אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר. מה כתיב בתריה ־ הצדיק אבד ואין איש שם על לב,,, כי מפני הרעה נאסף הצדיק. אלא: יצער אדם עם הצבור. שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור, שנאמר (שמות י״ז) וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה, וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחת לישב עליה? אלא כך אמר משה: הואיל וישראל שרויין בצער ־ אף אני אהיה עמהם בצער, וכל המצער עצמו עם הצבור ־ זוכה ורואה בנחמת צבור. ושמא יאמר אדם: מי מעיד בי? ־ אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו, שנאמר (חבקוק ב׳) כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה. דבי רבי שילא אמרי: שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן מעידין עליו, שנאמר (תהלים צ״א) כי מלאכיו יצוה לך. רבי חידקא אומר: נשמתו של אדם היא מעידה עליו, שנאמר (מיכה ז׳) משכבת חיקך שמר פתחי פיך, ויש אומרים: אבריו של אדם מעידים בו, שנאמר (ישעיהו מ״ג) אתם עדי נאם ה׳. (דברים ל״ב) אל אמונה ואין עול, אל אמונה ־ כשם שנפרעין מן הרשעים לעולם הבא אפילו על עבירה קלה שעושין, כך נפרעין מן הצדיקים בעולם הזה על עבירה קלה שעושין, ואין עול ־ כשם שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושין, כך משלמין שכר לרשעים בעולם הזה אפילו על מצוה קלה שעושין. צדיק וישר הוא (אמרו: בשעת) (מסורת הש״ס: מלמד שבשעת) פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו (נפטרין) (מסורת הש״ס: נפרטין) לפניו, ואומרים לו: כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני, והוא אומר (הין) (מסורת הש״ס: הן) ואומרים לו: חתוםִ וחותם, שנאמר (איוב ל״ז) ביד כל אדם יחתום. ולא עוד, אלא שמצדיק עליו את הדין ואומר להם: יפה דנתוני לקיים מה שנאמר (תהלים נ״א) למען תצדק בדברך. אמר שמואל: כל היושב בתענית נקרא חוטא. סבר כי האי תנא, דתניא: רבי אלעזר הקפר ברבי אומר: מה תלמוד לומר (במדבר ו׳) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, וכי באיזה נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים קל וחומר: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר ־ על אחת כמה וכמה. רבי אלעזר אומר: נקרא קדוש, שנאמר (במדבר ו׳) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו. ומה זה שלא ציער עצמו אלא מדבר אחד נקרא קדוש, המצער עצמו מכל דבר ־ על אחת כמה וכמה. ולשמואל, הא איקרי קדושִ ־ ההוא אגידול פרע קאי. ־ ולרבי אלעזר, הא נקרא חוטאִ ־ ההוא דסאיב נפשיה. ־ ומי אמר רבי אלעזר הכי? והאמר רבי אלעזר: לעולם ימוד אדם עצמו

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

Join 1,158 other followers

%d bloggers like this: